Credit:shutterstock.com


כי לא אעזבך… (בראשית כח, טו)

על ישועות גדולות וישועות קטנות ומה שביניהם.


הרב הצדיק ר, מנדל מוויזניצא ז״ל סיפר שחסיד אחד בא פעם להרב הקדוש ר׳ לוי־יצחק מברדיטשב ז״ל, וסח לפניו דאגתו, כי מצבו רע מאוד, והוא בעל־חוב גדול, והעולם עדיין אינו יודע מזה, כי עד עתה היה איש עשיר, ועתה איבד את כספו בעסקים רעים, ועדיין לא נשמע בין החיים דבר אסונו.

אמר לו הרב הקדוש:

  • דעתי שתקנה שטר־הגרלה, ואי״ה תושע מזה.

אמר לו החסיד:

  • אמנם, איני מפקפק, חלילה, שהבטחת הרבי תתקיים, אך מי יודע מתי, שהרי דרך שטרי ההגרלות שכמה שנים עוברות לפעמים עד שיזכו, ובין כה וכה יתחילו בעלי החובות לנגוש אותי, וגם יש לי בת שהגיעה לפרקה ואני צריך להשיאה.

הבטיח לו ר׳ לוי־יצחק, שהשי״ת יזמין לו במהרה מעות, גם קודם שיזכה בהגרלה.

החסיד קיים, כמובן, את דברי הצדיק וקנה שטר־הגרלה.

כאשר נסע לביתו, הגיע בדרך למלון אחד, ונטה לשם ללון. בלילה סר להמלון שר גדול אחד, שנסע במרכבה לדרכו, ואף הוא נתעכב ללון שם.

בלילה חלם השר, כי במלון הזה נמצא עכשיו איש יהודי שיש לו שטר־הגרלה שמזלו טוב, ועליו להשתדל להחליף את השטר שיש לו בשטר של היהודי, כי השטר של היהודי ודאי יזכה, ושלו אינו שווה כלום.

וייקץ השר והנה חלום, ויישן ויחלום שנית כזאת.

אז עמד ממשכבו, וציווה למשרתו שיחקור אם יש כאן איזה יהודי זר, ואם יימצא יקרא אותו אליו.

המשרת הלך ומצא את היהודי, והביאו לפני השר.

שאלו השר אם יש לו שטר־הגרלה, והשיבו שכן.

אמר לו השר:

  • גם אני יש תחת ידי שטר כזה, בוא נא ונחליף בינינו את השטרות, ואני אוסיף לך על שוויו כמה זהובים.

סירב היהודי לעשות כן ואמר:

  • אף אם תתן לי זהובים כהנה וכהנה לא אחליף.

 

הוסיף לו השר עד אלף זהובים ובלבד שיחליף עמו והיהודי עומד בסירובו.

אז קם השר בחמתו, וציווה למשרתו שיקח מהיהודי את השטר בחזקה.

המשרת עשה כן, תקף את היהודי והוציא ממנו בכוה את השטר, ומסר להשר.

אמר השר להיהודי:

— בכל זאת אינני רוצה לגזול אותך, ולכן הנני נותן לך את אלף הזהובים שהצעתי לפניך, וגם את שטר־ההגרלה שלי.

קיבל החסיד בעל־כרחו את הכסף עם השטר של השר ואמר "גם זו לטובה", ונסע לביתו והשיא את בתו בהרחבה.

לא ארכו הימים, והשטר שמסר השר להיהודי בעל־כרחו זכה בהגרלה סכום גדול. ונסע החסיד לברדיטשב, לקבל פני רבו.

אמר לו העדיק:

— ראיתי כי מזלך הושפל עד לעפר, והוכרחתי לשלוח את בעל החלומות שידבר על לב השר שיחליף אתך את השטר שלו, כי ראיתי שהשטר שלו יזכה ולא שלך; ואלף הזהובים שהוסיף לך הוא, משום שאמרת כי אתה מוכרח תיכף להשיא את בתך, לכן מתחילה היתה לך ישועה קטנה, ואחרי כן באה הישועה הגדולה.

נסע החסיד לביתו, ונעשה עשיר גדול יותר משהיה בתחילה.


כשסיים הרב הצדיק מוויזניצא את הסיפור, אמר:

— לזה כיוון הקב״ה באמרו ליעקב אבינו: "כי לא אעזבך עד אשר אם עשיתי את אשר דיברתי לך".

 שלכאורה קשה: מאי "עד אשר אם עשיתי", וכי אחרי שיקיים הבטחתו יעזוב אותו?

והלא אי־אפשר להתקיים אפילו רגע אחד בלי השגחתו יתברך.

אבל הפירוש הוא: אפילו עד שתבוא הישועה הגדולה גם כן לא אעזבך, ותהיה לך בינתיים ישועה קטנה.


credit:shutterstock.com