Credit:shutterstock.com – בתמונה העיר לובין – ערש לידתה של חסידות פסישחא.


"והגדתם לאבי את כל כבודי" (בראשית מה יג)


מושגי יסוד חסידיים היסטוריים:

  • החתונה הגדולה באוסטילה:

המעשה מספר על 'החתונה הגדולה באוסטילה' שהיתה שם דבר בעולם החסידות.

היא נערכה בעיר אוסטילה לפני כמאתיים שנה, ובה השתתפו כמאתיים אדמו"רים מכל רחבי פולין, שבאו לחלוק כבוד לסב החתן, רבי אברהם-יהושע-השל מאפטה, בעל 'אוהב ישראל'.

'החתונה הגדולה באוסטילה'  נקראת כך משום שנחשבה לחתונה החסידית הכי גדולה, בה השתתפו מאות אדמו"רים גדולים.

בחתונה זו היה אמור להיות חרם על חסידות פשיסחא, אך חמישה מתלמידיו של רבי שמחה בונים מפשיסחה נסעו לחתונה זו והצליחו לבטל את ההתנגדות.

  • רבי שמחה בונים מפשיסחא:

נולד בוודז'יסלאב שבפולין. אביו, רבי צבי הירש היה מגיד, מחבר ספרי הדרושים "ארץ צבי" ו"עשרה למאה". אמו הייתה צאצאית של יואל סירקיש.

שמחה בונים למד בישיבתו של רבי מרדכי בנעט בניקלשבורג ובישיבתו של רבי ירמיהו רוזנבוים ממטרסדורף.

בצעירותו עסק במסחר כסוכן בלייפציג, למד רוקחות, ואף הוסמך כרוקח, וכן ידע שפות רבות ומדעים.

היה מתלמידו של החוזה מלובלין. החוזה קירבו למרות מלבושיו הקצרים ועיסוקיו השונים, ואף קראו "חכם".

לאחר מכן דבק ביהודי הקדוש, לאחר פטירת היהודי הקדוש, בחיי רבו החוזה מלובלין, מילא את מקומו של היהודי הקדוש, ופיתח את בית המדרש הנפרד של חסידות פשיסחא.

תחת הנהגתו של רבי שמחה בונים, הקצינה השקפת חסידות פשיסחה שכבר הפכה לחצר עצמאית לחלוטין, ואדמו"רים רבים, בהם תלמידי החוזה מלובלין, רצו להחרים את החצר, בעיקר עקב מרידתו בחוזה.

בין המתנגדים הגדולים היו הרב מאיר מאפטא, הרב נפתלי צבי מרופשיץ, הרב צבי הירש מזידיטשוב, הרב יוסף מיאריטשוב, הרב משה אליקים בריעה הופשטיין מקוז'ניץ.

האירוע שבסיפור והמתואר כמכריע במאבק שבין בית פשיסחא לתלמידי החוזה אירע בשלהי שנת תקפ"א, אז נערכה חתונת נכדו של "הרב מאפטא", זקן האדמו"רים.

בחתונה המכונה "החתונה הגדולה באוסטילה". ניסו תלמידי החוזה מלובלין להחרים את רבי שמחה בונים.

  • שיטת פשיסחא :

החסידות חרתה על דגלה את החתירה המתמדת אל האמת, יחד עם סלידה עמוקה מהשקר. לפיכך, אל לו לאדם להחזיק עצמו בדרגות רוחניות נעלות, אלא אם כן הוא יודע היטב כי הוא נמצא בהן.

הסלידה מהשקר הביאה את החסידים לעיתים לעשות מעשים קיצוניים נגד כל אדם בו חשדו למתחזה ושקרן.

לפיכך, לא מיהרו החסידים לקבל על עצמם מרות והנהגה של אדמו"רים, אלא אם כן בדקוהו בשבע עיניים.

שמם של חסידי פשיסחה יצא בעולם החסידויות, והרבה הביעו מורת רוח על מעשיהם הקיצוניים.

ומכאן אולי המקור לניסיון להחרימה – כפי המובא בסיפור.


הסיפור :


בעת "החתונה הגדולה" באוסטילה, שנתאספו לשם הרבה צדיקי הדור, ובראשם הצדיק הקדוש ר׳ אברהם יהושע השיל מאפטא ז״ל, מצאו להם מתנגדי הצדיק ר׳ בונם מפשיסחא ז״ל מקום לבצע זממם להקדיש מלחמה על חסידי פשיסחא והתנהגותם, על ידי שיסכימו בל הצדיקים הנאספים שדרך פשיסחא אינה לפי התורה, והתבוננו להביא לפניהם הוכחות וראיות שונות.

הצדיק ר׳ בונם חשב לנסוע בעצמו על החתונה לכבוד המחותנים, שהיו מצדיקי הדור, וגם בשביל להראות את צדקתו ולהסיר התלונות והטענות נגד דרכו ושיטתו בחסידות.

אבל תלמידו הצדיק הרמ״מ, הרבי מקוצק לעתיד, התנגד לנסיעת ר׳ בונם בכל תוקף, ואמר לר׳ בונם:

– אפילו כשהרבי כבר ישב על העגלה לנסוע, אני אשכב על הארץ לפני הסוסים, ולא אתן להרבי לנסוע.

ואז החליט ר׳ בונם לשלוח לשם תלמידיו.

והוחלט לשלוח חמשה אנשים: למדן, חסיד, חכם, נגיד (עשיר) ובעל לשון. נבחרו לשם כך:

  • הגאון הצדיק ר׳ יצחק מאיר, שהיה אחר כך הרבי מגור, בתור למדן.
  •  הרב הצדיק ר׳ פייבל מגריצא, בתור חסיד.
  • הרב ר׳ זושא משידליץ, בתור חכם.
  • הרב ר׳ ישכר הורוויץ, בתור נגיד.
  • הרב ר׳ אליעזר דוב מגרבוויץ בתור בעל לשון.

הגאון ר׳ יצחק מאיר היה הצעיר שבחבורה והוא הפליא את כל הנאספים בתורתו, וראש הצדיקים הרב מאפטא כיבד אותו מאד, ואחרי רוב דברים שעברו בין המשלחת למתנגדי פשיסחא – שאין כאן מקומם – נצחו חסידי פשיסחא, ולא עלתה בידי מתנגדיהם להוציא את זממם לפועל.

והסבא קדישא מאפטא, אחר סעודת המצוה אחז בידו הקדושה של הרי״מ מגור ורקד עמו יחד, וכל הצדיקים שעמדו שם המה ראו כן תמהו שמכל הצדיקים בחר לו את האברך הצעיר לרקוד עמו.

ומשם, מאוסטילה, שלח ר, יצחק מאיר מכתב לרבו הצדיק ר׳ בונם, וכתב לו שכבוד גדול עשו לו הצדיקים.

קרא ר׳ בונם להחבריא קדישא שלו, ואמר להם בהתפעלות רבה:

– ראו נא מה שהאברך הזה כותב: הוא כבר בבחינה כזו, שיוכל לקבל גם כבוד.

והוסיף ר׳ בונם:

– זהו שיוסף הצדיק אמר לאחיו: "והגדתם לאבי את כל כבודי במצרים".