עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם

הבעש״ט היה נוהג להאריך הרבה בתפילת שמונה־עשרה, והאנשים שהתפללו בבית מדרשו, קשה היה להם להמתין עד אשר יגמור הבעש״ט את תפלתו, על־כן היו הולכים לביתם וטועמים משהו, להשיב את נפשם.

כשהיו חוזרים אחר־כך לבית המדרש, היו מוצאים שהבעש״ט עודנו עומד בתפלתו. אולם החסידים הגדולים, החבריא קדישא שלו, לא היו הולכים לביתם והיו ממתינים כמה שעות בבית המדרש עד גמר תפלת הבעש״ט.

וקרה פעם אשר גם להחבריא קדישא נחלש הלב מאד ובעל כרחם הלכו אף הם לביתם לטעום דבר מה. לפי חשבונם ידעו היטב, שבחזרתם לבית המדרש ימצאו עדיין את הבעש״ט עומד בתפילה.

לפיכך נשתוממו מאוד לראות בבואם לבית המדרש שהבעש״ט כבר גמר את תפילת שמונה־עשרה. הגדולים מהחבריא היו נוהגים בכל פעם כשראו דבר פלא מהבעש״ט לשאול אותו על כך. אף הפעם שאלו אותו מה קרה היום שקיצר בתפלתו, והוא ענה להם:

אמשול לכם משל. אנשים רבים עמדו אצל אילן גדול, ואחד מהם, שהיו לו עינים מרחיקות ראות, ראה שבגובה האילן עומדת ציפור נאה ומהודרת בתכלית היופי, ושאר האנשים לא ראו את המראה. ותשוקה עזה נתעוררה באותו איש להגיע אל הציפור ולקחת אותה.

אבל מחמת גובה האילן לא יכול להגיע לשם וגם סולם לא היה בנמצא שם. מה עשה? לקח את האנשים שעמדו שם, העמיד אותם זה על גבי זה והוא עמד על גבי כולם, עד שהגיע אל הציפור ולקח אותה.

והאנשים, אף־על־פי שהם סייעו לקחת את הציפור, לא ידעו כלום מענין הציפור, אלא שבלא אותם האנשים, שלא ידעו כלום, לא היה יכול האיש הרואה להגיע לשם.

והבה נתבונן: כשעמד אותו איש בגובה על האנשים ההם, אילו היה זז האיש התחתון ממקומו והולך משם, הרי שכולם היו נופלים לארץ, והאיש הרואה לא זו בלבד שלא היה משיג את מבוקשו, היינו הציפור, אלא אף זו שהיה נופל לארץ ושובר את מפרקתו.

ואף אני כך. כשאני עומד בשמונה עשרה נגלות לפני כל התעלומות, וכל חפצי לעלות להיכל המשיח, הנקרא בזוהר הקדוש "היכל קן ציפור", כידוע ליודעי ח״ן, אבל הוא בגובה רב מאד, ואיני יכול לעלות לשם אלא כשאני מציג אתכם אחד על גבי חברו, ונמצא הכל נעשה על־ידיכם, כשאתם עומדים בבית מדרשי, אף כי אינכם יודעים כלום מזה.

אבל היום כשאתם הלכתם מבית המדרש, אף אני נפלתי משם ולא היה לי מה לעשות עוד בשמונה־עשרה — וגמרתי תפילתי.

ורב אחד מגדולי החסידים, אמר:

זהו שאמר הכתוב: "וייאמר אלהם משה עמדו ואשמעה מה־יצוה ה׳ לכם". כלומר: עמדו אתם כאן אצלי, ואז בזכותכם ובכוחכם אוכל לשמוע את אשר יצוה ד׳.