מעשה בסבל שעשה ליל סדר – גבוה יותר מהרב הקדוש ר׳ לוי יצחק מברדיטשוב
פעם אחת היה הרב הקדוש ר׳ לוי יצחק מברדיטשוב מסדר בליל ראשון של פסח את ה״סדר”, והיה נראה לו שכיוון בכל הכוונות.
וגילו לו מן השמים:
אל תתפאר עם ה״סדר” שלך, יש פה בעיר זו יהודי בשם חיים “טריגיר” (סבל), והוא מסדר את ה״סדר” נאה יותר ממך.
בתוך כך באו לבית הצדיק הרבה חסידים שכבר גמרו בביתם את ה״סדר”, לשמוע ולראות את ה״סדר” של הצדיק.
ויאמר להם הצדיק:
האם מכירים אתם את ר׳ חיים “טריגיר”?
השיב אחד מהם, שהוא מכיר אותו, אך איננו יודע איפה הוא גר.
אמר להם הצדיק:
אם אפשר הדבר לקרא לו לפה הנה, הייתי מרוצה מאד.
ונתפזרו החסידים ברחובות העיירה ברדיטשוב לבקשו, עד שנודע להם מקום דירתו.
באו אליו, ודפקו בדלת לפתוח להם. יצאה אשתו של הסבל, ואמרה:
מה אתם צריכים לבעלי? הלא הוא שיכור וישן על מיטתו.
אבל החסידים לא השגיחו על דבריה, העירו אותו משנתו, ונשאוהו על כתפיהם, עד שהביאוהו אל הצדיק.
ציווה הצדיק להגיש לו כיסא לשבת, ופנה אליו בשאלות:
ר׳ חיים חביבי! האם אמרת בשבת הגדול “עבדים היינו”?
הן, השיב הסבל.
האם בדקת את החמץ?
הן, השיבו הלה.
האם סדרת הלילה את ה״סדר”?
השיבו הסבל חיים:
“רבי! אספר לו את האמת. שמעתי שאסור לשתות יין־שרף שמונה ימים רצופים, ושתיתי היום בבוקר יין שיספיק לשמונה ימים.
מתוך כך נעשיתי עייף, וישנתי. כשהגיע הלילה, התחילה אשתי לעורר אותי משנתי, ואמרה לי: “למה אינך מסדר את ה״סדר” כמו כל היהודים?”
ואמרתי לה: “מה את חפצה ממני? הלא אני יהודי פשוט, ואבי היה גם כן יהודי פשוט, ואין אני יודע מאומה, רק זאת אני יודע, שאבותינו היו בגלות אצל המצרים, ויש לנו אלוקים שהוציאנו משם לחירות, ועתה אנחנו גם כן בגלות, וד׳ יוציא אותנו גם עתה מהגלות”.
אחרי כן ראיתי שמונחים על השולחן מצות ויין וביצים, ואכלתי את המצות עם הביצים, ושתיתי את היין, ומחמת עייפות הייתי מוכרח לחזור לשנתי.”
כששמע הצדיק את דבריו, ציווה לחסידים שיוליכוהו בחזרה לביתו.
אחרי הלכו אמר הצדיק הדברים שלו הוטבו מאד בשמים, ונחשב לסדר נעלה ביותר,
כי אמר אותם באמת, בלי שום פנייה, ובכוונה מלאה, כי יותר מזה אינו יודע.