דף הבית

סופרים וספרים

הספרות התורנית

קשה לסמן בדיוק מוחלט את גבולות צורותיה השונות של הספרות התורנית. התחומים יונקים זה מזה. יונקים הרבה יותר משהמקצועות השונים של ספרות זו משפיעים ומקבלים כל אחד על חברו ומן חברו.

על לוח ארץ ישראל

מהלוח של הרב טוקצינסקי אנו רואים, שהאשכנזים שעלו לארץ נוהגים בפרט זה כחב״דיים: אין מפסיקים לעולם. ומעניין: ב״מעשה רב״ כתוב: ״…והוא עצמו (הגר״א) לא היה אומר כלל לא ברוך ה׳ ולא ושמרו בשבת כדי לסמוך גאולה לתפילה, אבל הציבור שאצלו והש״ץ היו אומרים״. תלמידיו בארץ הנהיגו מה שנהג הגר״א לעצמו.


אישים

הרב קוק ומשנתו

תחומים תחמו: הלכה לבעלי תריסים, אגדה לבעלי מחשבה, הלכה ל״בני תורה״, אגדה לעוסקים במסתורין ובדרוש. והגדרות נתנו: הלכות הן הן גופי תורה, אגדות – פרפראות לחכמה, הלכות – ״בשרא וכוורא״, אגדות – מין ״קינוח סעודה״, שעשועים ועידונין. משנתפשטה תורת החסידות מצד זה, ושיטת המוסר מצד זה, עלתה חשיבותה ונתרומם ערכה של האגדה. התחילו להכיר באמיתותו של אותו מאמר עתיק; ״רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם, למוד אגדה” (ספרי). הוחזרה עטרת האגדה ליושנה.

הרב זוין

אחר המהפכה של שנת 1917 התעוררה יהדות רוסיה שנשתחררה מכבלי משטר הצאר לחיים חדשים. בתקופה הקצרה שבין המהפכה עד השתלטות הבולשביקים, הוחל באירגון מחדש של הקהילות ופותחה פעילות מדינית עניפה. הוא היה אז מעורב מאוד בחיים הציבוריים היהודיים, באירגון וביסוס חיי התורה והקמת קהילות מסודרות. באותו הזמן ניסו האוקראינים להקים רפובליקה עצמאית משלהם. בסתיו תרע”ט התכנסה בקיוב “הכנסיה הלאומית באוקראינה”, בהשתתפות מאה עשרים וחמישה צירים, נציגי מפלגות שונות שנבחרו בבחירות, ומתפקידה היה לארגן את האוטונומיה היהודית.


 מאמרים בהלכה

תלמוד תורה וידיעתה

תלמוד תורה וידיעת התורה – שתי מצות הן.למוד בלי ידיעה יתכן בשתי פנים: או שכבר יודע את כל הלכות התורה כולן, וכאותה ששאל בן דמה, בן אחותו של רבי ישמעאל, את רבי ישמעאל: כגון אני שלמדתי את כל התורה כולה, מהו ללמוד חכמה יוונית?

 קדושת הארץ

כלום ובאיזו מידה יש בכוח המדינה להשפיע על קדושת הארץ להיות מושפעת ממנה?קדושת הארץ, הרי יש לה קשר אמיץ עם בעלותם של ישראל על הארץ. בעלות זו, שנפסקה מאז חורבן בית שני, ובמשך קרוב לאלפיים שנה לא נתחדשה, עד זה היום.

הלכה ואגדה בכוזרי

כשם שבסידור החיצוני לא הוקצעו במדרשי התנאים ובשני התלמודים ״חלקות״ נבדלות לגידול ההלכה ולצמיחת האגדה, אלא שני העולמות הולכים ומשתלבים זה בתוך זה ואחד על יד השני, כך אין לחתוך ביניהם ב״סכינא חריפא״ ולהפרידם פירוד גמור אף בנוגע לעצמותם ומהותם. התחומים יונקים זה מזה.

משפט שיילוק

עד היום הזה נחשבות יצירותיו של שייקספיר בכלל, וזו של ״הסוחר מווינציה״ בפרט, לאספקלריה שבה משתקפות לא דמויות בודדות של אנשים, אלא טיפוסים ובניני־אב.ביחוד רגילים, בצדק או שלא בצדק, לראות בשיילוק קלסתר פנים של טיפוס יהודי, וכבר נוצרה ספרות רחבה בכמה שפות מסביב לדמות דיוקנו של שיילוק.


 מדינה והלכה -צבא ובטחון בהלכה

היחס למלחמה

על המלחמה מבחינת ההלכה ניתן להאמר אמרה אחת של צדיק אחד. וכך אמר: התורה, כידוע, נדרשת בפשט וברמז, אבל יש שהפשט הופך להיות רמז, והרמז פשט.

שלושת השבועות בימינו

״אמנם כעת הסבה ההשגחה אשר באספת הממלכות הנאורות בסאן רעמא ניתן צו אשר ארץ ישראל תהיה לעם ישראל, וכיון שסר פחד השבועות וברשיון המלכים קמה מצות ישוב ארץ ישראל ששקולה כנגד כל מצות שבתורה…״

הסמכות

משנתנו היא זו: ״אין מוציאין למלחמת הרשות אלא על פי בית דין של שבעים ואחד״ (סנהדרין ב א), היינו סנהדרין גדולה. הדברים נאמרו בקשר עם כל שאר הסמכויות של סנהדרין הגדולה. ובמקום אחר במשנה, כשמפרטים שם את סמכויותיו של המלך, אמרו: ״ומוציא – המלך – למלחמת הרשות על פי בית דין של שבעים ואחד״ (סנהדרין כ ב).

דיני המלחמה בזמן הזה

בזמן הזה״ אין משמעותו כאן במובנו המצומצם, אלא במובן התורני. כלומר: בזמן שלאחר החורבן, בניגוד לזמן הבית.העשין והלאוין של מלחמות מצוה ומלחמות הרשות, הלכותיהן המרובות ופרטיהן השונים, אינם ענין אלא למלחמות ישראל באויביהם.

 סוגי המלחמה בהלכה

מצינו במשנה הוזכרו שלשה שמות: רשות, מצוה וחובה: ״במה דברים אמורים — שחוזרים מעורכי המלחמה – במלחמת הרשות, אבל במלחמת מצוה הכל יוצאים… אמר ר׳ יהודה: במה דברים אמורים במלחמת מצוה, אבל במלחמת חובה הכל יוצאים…״.

התישבות
ידועים דברי הרמב״ן (בהוספות לספר המצות, מ״ע ד, ובפירושו על התורה, פרשת מסעי) במצות הכיבוש של ארץ ישראל — ״והורשתם את הארץ וישבתם בה״ (במדבר לג, נג) – שהיא מצוה הנוהגת לדורות, אף בזמן הזה, וכמו שאמרו:  “ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה״ (ספרי, ראה), והוסיף בפאת השלחן (סי׳ א ס״ק ח), שזוהי מצוה מן התורה לדורות, שעל מצוה דרבנן לא היו אומרים שהיא שקולה ככל המצות שבתורה.

לחימה בשבת

כיצד נוהגים במלחמה בשבת? ״תנו רבנן: אין צרין על עיר של עכו״ם פחות משלשה ימים קודם לשבת, ואם התחילו אין מפסיקין. וכן היה שמאי אומר: עד רדתה, אפילו בשבת״.

הלוחמים לענין איסורים  

מה פירוש ״חלוצי צבא״? שם זה ניתן לדבר בספרות התורנית, לשם הקיצור, מפני שהרמב״ם התחיל כך את ההלכה. ״חלוצי צבא כשיכנסו בגבול העכו״ם ויכבשום וישובו מהם מותר להן לאכול נבלות טריפות ובשר חזיר וכיוצא בו, אם ירעב ולא ימצא מה לאכול אלא מאכלות אלו האסורים, וכן שותה יין נסך. מפי השמועה למדו ׳ובתים מלאים כל טוב׳, ערפי חזירים וכיוצא בהן״

מצוות וחיובים בזמן לחימה

מצות הקריאה לשלום נתייחדה לה פרשה בתורה (דברים כ, י-יח): ״כי תקרב אל עיר להילחם עליה וקראת אליה לשלום. והיה אם שלום תענך ופתחה לך והיה כל העם הנמצא בה יהיו לך למס ועבדוך. ואם לא תשלים עמך…״. הראשונים האריכו הרבה בביאור מצוה זו.

בגדר ההולכים למלחמה

איזהו גיל המלחמה, לפי ההלכה? בגמרא וברמב״ם לא מצינו גיל קבוע, אבל מפורש ברש״י על התורה שלש פעמים. בפרשת תשא, בפסוק ״כל העובר על הפקודים״: ״מבן עשרים שנה ומעלה. לימדך כאן, שאין פחות מבן עשרים יוצא לצבא״.


 על האתר

הרב זוין היה יוצרו של סגנון הלכתי חדש – סגנון הריכוז והבהירות – כך הפך להיות יוצרה של תקופה בספרות התורה שבעל פה מחז״ל ועד ימינו. ואם להגדיר בתמצית את מעשהו, ניתן לומר כי הוא כינס ובירר ודיבק כל הענינים הרבים והמגוונים שבתורה שבע״פ, במסגרת ערכי הלכה למיניהם, ויצק כל אחד מהם לחטיבה שלמה אחת. מקשה עשה את דברי חכמי כל הדורות, לכל ספריהם וחידושיהם, דיעותיהם ושיטותיהם, מתחילתם ועד לאחרונים שבחכמי דורנו.